עמוס קינן,  1927-2009, היה סופר, סאטיריקן, פובליציסט, מחזאי, מתרגם, צייר ופסל ישראלי. כתיבתו ומאמריו היו לפורצי דרך והשפיעו על סגנון הכתיבה בישראל. קינן, יחד עם חיים גורי עמוס קניוק ואחרים, כונו סופרי דור תש"ח.

קינן התנגד נחרצות לממסד הדתי ולכפייה הדתית, ובתחילת שנות החמישים נעצר בחשד שזרק פצצות לעבר דירתו של שר התחבורה דאז שאסר את הנסיעה בשבת. הוא זוכה מחמת הספק, אך בהספד עליו אמר אורי אבנרי כי קינן מעולם לא הסתיר ממנו את המעורבות בהנחת הפצצות.

ביוני 2009, כחודשיים לפני מותו, התארחה בתו, רונה קינן, בתכנית "תרבות. רחוב". בראיון לטל גורדון סיפרה רונה על שיריה החדשים העוסקים ב"יואל", דמות שנכתבה על דור תש"ח בהשראת אביה, שלחם במחתרות.

קינן מתראיינת בפתיחות על סיפוריו של אביה שהפכו למיתולוגיה, ועל הביוגרפיה שאמה, נורית גרץ, חוקרת התרבות והספרות, כתבה עליו. כשהאלבום "שירים ליואל" יצא, עמוס קינן לא יכול היה להגיב על השירים בשל מחלת האלצהיימר בה לקה, אך רונה מספרת כי כשאמה השמיע לו את הסינגל, הוא "הראה ניצוץ", כלשונה.

קינן היה אמן רב תחומי. הוא היה זה שכתב את התסריט ל"חור בלבנה" שביים אורי זהר, אחד הסרטים הנועזים שנעשו בישראל אי פעם. בתכנית "היו סרטים" הוא מספר על מערכת היחסים הסוערת והמשעשעת בינו לבין זהר על הסט של "חור בלבנה".

בדף לזכרו אנו מביאים כמה תוכניות בהן השתתף קינן בטלוויזיה החינוכית. משנת 2001 ראיון עם קינן ב"חוצה ישראל". חיים גורי מספיד את חברו הטוב "בערב חדש". שתי תוכניות עם בתו, הזמרת רונה קינן. יצירתו מוצגת גם בתכנית "לשון המראות", בפרק העוסק בתחושת האכזבה ביצירותיהם של סופרים מדור תש"ח, כשהחלום מתחיל להיתרגם למציאות שונה ממה שקיוו.

עמוס קינן מת ממחלת האלצהיימר ב-4 באוגוסט 2009, כשהוא בן 82.