נתן אלתרמן נחשב לאחד מגדולי המשוררים שלנו. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, יחד עם אברהם שלונסקי ולאה גולדברג בקבוצת "יחדיו", היווה אלתרמן אלטרנטיבה לממסד הספרותי שזוהה באותן שנים עם ביאליק.

אלתרמן פרסם טורים עיתונאיים רבים. תחילת דרכו הייתה בעיתון "דבר" שם כתב טור שירה אקטואלי. מ"דבר" עבר אלתרמן ל"הארץ" אולם לאחר כמה שנים שב ל"דבר" כדי לכתוב את המפורסמים שבשיריו האקטואליים באכסניה שנקראה "הטור השביעי". מאוחר יותר לוקטו הטורים השיריים המשובחים ביותר לסדרת ספרים שנקראה גם כן, "הטור השביעי".

ב-1968, שנתיים לפני מותו, זכה אלתרמן בפרס ישראל. מאות מאמרים ומחקרים מנתחים את שירתו המודרניסטית, לאומית, הומוריסטית, הספוגה בלא מעט רזים מן המקורות. אלתרמן "כיכב" גם בצד הרכילותי. הוא היה יושב קבוע בקפה שהפך למוסד "כסית". גם חיבתו לאלכוהול לא נותרה בגדר סוד.

ב-1938 מוציא אלתרמן את ספרו הראשון "כוכבים בחוץ". אולי ספרו החשוב והמוערך ביותר. ב"כוכבים בחוץ" מתבונן אלתרמן בנפלאות הבריאה ובחידלון המוות. הניגודיות המצמררת הזו מולידה את אחד מספרי השירה החשובים ביותר שנכתבו בארץ.

בתכנית אותה אנו מביאים כאן, בהנחייתו של פרופסור דן מירון ובהשתתפות אשתו של אלתרמן רחל מרכוס, שירים מתוך הספר בביצוע נורית גלרון ומבצעים נוספים. גם השיר "עוד חוזר הניגון", שזכה למספר ביצועים מפורסמים, בתכנית.

לתכנית מחווה לאמן בקאמרי המוקדשת לשיריו של אלתרמן לחצו כאן