ט"ו בשבט אמנם לא מוזכר בתנ"ך, אולם במשנה ובתלמוד העיסוק בחג זה ובמשמעויותיו הוא רב.

על פי המחקרים עולה כי ט"ו בשבט החל להיות נחוג בימי המשנה וסימל את הגבול בין שנה חקלאית המסתיימת לבין זאת שבאה אחריה.

חז"ל ולא רק הם, עסקו רבות בחוקי המעשרות והתרומות. רבות מההלכות הללו מתייחסות לט"ו בשבט. בסמנו את הגבול שבין העונות החקלאיות, נקבע שמעשרות ותרומות אשר ניתנו לפני ט"ו בשבט שייכות לשנה היוצאת, ואלו שניתנו לאחר החג לשנה הנכנסת, ואין לערבב בינם בשום צורה שהיא.

מאוחר יותר נתמסד גם סדר מיוחד לט"ו בשבט בו אוכלים מפירות הארץ, שותים מיינה וקוראים קטעים מהמקורות המקבילים בין צמיחת העץ לבין שיבת האדם לארצו.

בדף זה נגענו קלות בצמחים ובעשבים בשני שירים. הראשון שבהם, "שירת העשבים" שכתב רבי נחמן מברסלב (תפילה), והשני "כי האדם עץ השדה" שכתב נתן זך והלחין שלום חנוך.

בחלק המדובר משוחח דב אלבוים על ט"ו בשבט ומשמעויותיו החקלאיות וההלכתיות מוסריות, כמו כן שיחה עם יערן, כן כן, זה ששומר על היערות שלא ישרפו. או לפחות כך זה היה פעם.

מבית היוצר של הטלוויזיה החינוכית
משתתפים: דב אלבוים
מספר פרקים: 4