המשיכה של מאור כהן לבוהמה התל אביבית של שנות השישים מתבטאת כאן בגרסת כיסוי לשיר "לוח וגיר" של שמוליק קראוס. בקליפ שלפניכם זקני צפת מנגנת לייב בתוך סט שנבנה במיוחד על מנת להתאים לטייטל של השיר. ברוח להקת הרוקנרול שזקני צפת הייתה באותם ימים, לא מדובר כאן בכיתת בית ספר עם לוח וגיר - אלא במה שנראה כמו אולם התעמלות שובבי.

 

 

 

לכל להקה יש את תקופת השיא שלה. כשדני דותן, סולן הקליק, שר את "כל האמת" ב-1983, קשה היה למצוא נפש חיה שלא האמינה לו. "כל האמת" הוא אחד השירים החזקים שכיכבו באלבום המופת השני של הקליק, "עולם צפוף". כיאה לשם האלבום, אנשי התפאורה של החינוכית בנו לקליק במה נוצצת, אינטנסיבית - ומאוד צפופה. 

 

 

 

והנה אריק איינשטיין, כאמור המודל וההשראה הכי גדולה על מי שתופש עצמו כממשיך דרכו - מאור כהן. הנוכחות של איינשטיין צבעה את האולפן בגון השוקו, הביאה את יוני רכטר, קלפטר, מאיר ישראל ועוד לגיבוי - ובאחת ההופעות הטלוויזיוניות האחרונות שלה הצליחה להוכיח שוב שלנונשלנט של איינשטיין אין - ולא יהיו - מתחרים בישראל.  

 

 

 

אחד הקולות החשובים - ובמידה מסוימת הפחות מוערכים בפופ-רוק הישראלי - הוא צביקה פיק. ברוח שם הלהיט שהוא מבצע באולפני החינוכית בליפסינק-פלייבק - "אשליה" - הצליחו אנשי הארט שלנו ליצור אשליה שפיק שר מתוך חללית המטיסה את פיק אל עבר כוכב לכת מסתורי. אלא שכעבור שניות ספורות האשליה מתנפצת, ובאקט רפלקסיבי פוסט-מודרני נחשף האולפן שבו רוקד ושר פיק.  

 

 

הנה דוגמה לפוטנציאל הנפיץ של בימאי וצלמי החינוכית כשהם יוצאים מהבסיס המפורסם שלהם ברח' קלאוזנר 14 ברמת אביב: קליפ זה צולם בשנת 1986, בימים שביקור בחנות המוזיקה "כלי זמר" בדיזנגוף סנטר היה בילוי של ממש. התוצאה: ללא ספק, זהו קליינשטיין בשיאו. השאלה הנותרת פתוחה היא: האם "את שרה ברדיו" נכתב על בת זוגו הלוהטת שעימה יתחתן כעבור שנתיים, ריטה?

 

 

 

רצועת הקליפים של "זהו זה" הייתה מהמוצלחות בדברי ימי הפופ והרוק הישראלי, וזאת הודות לבימוי, שתמיד החמיא ללהקות והדגיש את הרוח שלהן. אפילו במקרה של נושאי המגבעת - אחת הלהקות המופשטות שפעלו בישראל - המצלמות המשוטטות על הבמה הצליחו לתרגם את הצבעוניות הצלילית של חברי הלהקה הזו לממד ויזואלי עשיר. פתאום ראינו הכל: סוג הגיטרות שבהן מנגנים רם אוריון ותמיר אלברט, משקפי השמש שמרכיב אהד פישוף, ועוד ועוד.   

 

 

בניגוד לקליפ הנ"ל של נושאי המגבעת, הנה ביצוע חי ואנרגטי לחלוטין לשיר "כמה יוסי" של ברי סחרוף, כולל מחוות גיטרה מחשמלת מאת ברי בתחילת השיר.

 

 

 

  

כיום, כשמצלמים קליפ טלוויזיוני בישראל, כבר לא משקיעים עד הפרטים הכי קטנים. אבל לקראת אמצע שנות ה-90 - ודאי וודאי כשאסף אמדורסקי הגיע לאולפני החינוכית במסגרת "זהו זה" - זה קרה בגדול. בואו נגיד ככה: האיפור של אמדורסקי משקף את ההשקעה הכללית בסטיילינג של הקליפ הזה. שימו לב לתאורה, לפרופס (החפצים), לשמלה של הכנרית קרני פוסטל, לתנועות המצלמה - וכמובן, למיקרופון הייחודי של הזמר אמדורסקי.

 

 

"ולפעמים הכל נראה אותו דבר", שר יובל בנאי, סולן משינה, בלהיטם הגדול "שלח לי מלאך" מתוך אלבומם השני. על כך נענה לו: לא במקרה של הקליפ הזה. בעידן שבו כמעט כל קליפ תוצרת ערוץ 24 מגלם שטאנץ קבוע ומקובע - שעתוק ושכפול הם שם המשחק שם - כיף שאנשי החינוכית דאגו לתעד יצירות ויזואליות-מוזיקליות שהצליחו לאתגר את הלהקות המצולמות.  

 

 

 

רגע לפני פירוקה המצער של תיסלם, את אור הכוכבים של חברי הלהקה הצליחו בימאי החינוכית לתרגם לטלוויזיה באופן מושלם. כל מילה נוספת מיותרת.

 

 

 

 

אחד הדברים האחרונים שניתן להגיד על שמוליק קראוס - כך לפחות האגדות מספרות - הוא שקראוס הוא אדם ידידותי לסביבה. אלא שכשקראוס פסע לתוככי אולפני החינוכית במסגרת הקאמבק שערך ב-1994 וביצע את השיר "ידידותי לסביבה", הוא מיגנט את עדשות המצלמה בפשטות הכובשת שלו. איזה יופי.

 

 

 

רמי פורטיס מעולם לא היה "תלוי על הצלב" כפי שהוא שר באחד מלהיטיו הגדולים בשנות ה-90: התקשורת תמיד פירגנה לו, שיתופי הפעולה עם סחרוף החמיאו לו ואפילו האמרה "פורטים משוגע" רק עשתה למוזיקאי השפוי הזה שירות טוב. רוצים לתלות את פורטיס בכל זאת? קבלו אותו בהופעה ב"זהו זה".

 

 

 

מתי בפעם האחרונה ראיתם את יהודה פוליקר לובש זוג שלייקעס מרגשים על חולצת פסים? מחלקת התלבושות של החינוכית עבדה שעות נוספות לקראת הפקת הקליפ לשיר "ביקור משפחתי" מאת להקת בנזין. שאפו.

 

 

 

 

 

כשמדברים על האסתטיקה של הקליפים מבית היוצר של אולפני החינוכית, אחד מסימני ההיכר הבולטים הוא השימוש ב"בלו סקרין", להלן: מסך כחול שעליו שותלים אימאג'ים שונים ומשונים. כך מקבלת התוצאה של תמונה מוכפלת. בקליפ שהופק כאן ל"בשמלה אדומה" מאת מופע הארנבות של ד"ר קספר, ניכר שימוש מסיבי באסתטיקה זו. האמת היא שדווקא ברוח הזמן של היום - כשתוכנות המחשב אולי השיגו רזולוציה, אך השטיחו את הרעיונות הטובים - האסתטיקה המדוברת נראית מרעננת ולאו דווקא ארכאית.

 

 

קליפים של הזמרת אילנית מודל אמצע שנות השמונים הם המקור לאסתטיקה המדוברת הנ"ל, הממזגת בין קיטץ' צעקני ויופי צרוף. לראות ולא להאמין.  

 

 

 

 

 

חלק גדול מהקליפים שצולמו במסגרת "זהו זה" צולמו בטכניקת הפלייבק, שבה הלהקה מדמה שירה ונגינה חיה. השיר היפהפה "נוסע לבד" של להקת רעש הוא שיר המכיל גיטרות סמיכות וממוסכות שקשה לשחזר. אולי זו הסיבה שרעש בחרה לעשות לו ליפסינק על פלייבק. ובכל זאת, חברי רעש עושים את זה כל כך טוב, עד שקשה להבחין כי הם לא באמת מנגנים ושרים. 

 

 

 

זה ידוע כי לישראל הכל מגיע באיחור אופנתי. מה הכוונה ב"איחור אופנתי"? דוגמה: בספטמבר 1985 הוציאה להקת הפופ A-ha קליפ פורץ דרך לשיר  "Take On Me", המשלב ציורי קומיקס וחומר מצולם "רגיל". שנים ספורות אחר כך יצרו אנשי החינוכית הומאז' מעניין לקליפ של א-אה, רק שבמקרה של החינוכית הכל צולם בתוך האולפן. ועדיין, לחזות בארקדי דוכין נכנס לתוך עולם דמיוני מצויר זהו ללא ספק יופי של דבר. קבלו את אחד הקליפים החזקים שהופקו בחינוכית.

 

 

כשאביב גפן שר "אני סופרסטאר" בשלהי שנות ה-90, זה לא נשמע אמין כמו "סופרסטאר" של עפרה חזה המנוחה. באופן מצמרר, שם הלהיט המדובר של חזה מזכיר את אחד הלהיטים הגדולים של שנות ה-70 -"סופרסטאר" מאת הקרפנטרס. אבל בניגוד לקארן קרפנטר, הזמרת של הקרפנטרס, לעפרה חזה לא היו בעיות של אנורקסיה. כך או אחרת, מספרים שבימיה האחרונים משקלה היה דומה מאוד למשקלה של קארן קרפנטר (שהלכה לעולמה ב-1983).

 

 

נקי, נקי , נקי, בלי מסך עשן ובלי פנסים צבעוניים מיותרים - כך בחרו אנשי החינוכית לצלם את להקת כרמלה גרוס ואגנר הצעירה של ערן צור. ההחלטה האמנותית הזו הוכיחה את עצמה בגדול, שכן הגישה הויזואלית הנקיה עוזרת לצופה לשים לב לכל פרט קטן שמצטלם בפריים. המתופף הלולייני משליך מקל תיפוף באוויר ותופס אותו? יש. הפוני הא-סימטרי של ערן צור רוקד ומשתולל על מצחו? יש. ובכלל, מתי בפעם האחרונה ראיתם את ערן צור עומד ושר בלי גיטרה בס?  

 

 

שלמה ארצי מזמין אתכם לרקוד בבית שלכם, לא באמפי של קיסריה. שימו לב לתאורה המדגישה את ארצי ומצלילה את הנגנים. שלא תגידו שטכנאי, צלמי ובימאי החינוכית לא ידעו להבחין בין עיקר וטפל... 

 

 

 

סגור